פסק-דין בתיק ת"א 22504-10-09

לפני תביעה כספית על סך של 111,500 ש"ח.

כללי

1.         בראשית שנת 2009 רכש התובע חנות בפתח תקוה, בסמוך למעדנייה של בנו, מתוך מטרה להפעיל בה עסק לממכר בשר ומוצריו (אטליז) (להלן - " העסק"). לתובע לא היה נסיון ממשי קודם בתחום (פרט לפעילות קצרה כשכיר).

2.         הנתבעת היא חברה לשיווק מקררים ומקפיאים מסחריים וציוד נלווה.

3.         ביום 19.4.09 הזמין התובע מהנתבעת ציוד עבור העסק (חדר קירור, מקפיא יבש, שני מקררים (מעדניות), ומשור חיתוך סרט), הכל כמפורט בהזמנה מס' 611 (שצורפה לראיות שני הצדדים) (להלן - " הציוד").

4.         התמורה החוזית עבור הציוד היתה 66,500 ש"ח, לפני מע"מ.

5.         התובע שילם 5,000 ש"ח במזומן, ובגין היתרה נתן מספר שיקים דחויים, אשר האחרון בהם, על סך 20,500 ש"ח, עותד ליום 18.7.09. ההמחאה האחרונה חוללה (ונפתח בגינה תיק בהוצאה לפועל). לשיטת הנתבעת, התובע גם לא שילם את המע"מ.

6.         בכתב התביעה טוען התובע כי הציוד אשר סופק על ידי הנתבעת אינו הציוד שהוזמן וכי נתגלו בו פגמים וליקויים רבים. מוסיף התובע וטוען כי פנה לנתבעת וביקש ממנה להסדיר את הבעיות בציוד וכן ביקש כי השיק האחרון (בסך 20,500 ש"ח) לא יופקד עד לתיקון הליקויים והסדרת הנושא, אך הנתבעת לא טרחה לתקן את הליקויים או להחליף את המוצרים הלא תקינים, ומנגד, הפקידה את השיק בחוסר תום לב (אף שידעה כי יחולל שכן התובע הודיע כי יבטל אותו), ופתחה תיק בהוצאה לפועל.

ממשיך התובע וטוען בכתב התביעה כי נגרמו לו "נזקים בלתי הפיכים והוא נקלע לקשיים כלכליים מאחר והחנות לא נפתחה בזמן ולא סיפקה את מה שהבעלים קיוו, וכל זה באשמתה הבלעדית של הנתבעת אשר לא סיפקה את המוצרים שהוזמנו ו/או לא תיקנה כדין את מה שסיפקה" (סע' 11 לכתב התביעה).

7.         במסגרת התביעה דורש התובע מאת הנתבעת את סכום ההזמנה (66,500 ש"ח) וכן סך של 45,000 ש"ח בגין חמישה חודשים בהם החנות "לא עבדה ו/או עבדה באופן חלקי מאד" עד הגשת התביעה. ובסך הכל: 111,500 ש"ח.

8.         הנתבעת דוחה את טענות התובע. במסגרת כתב ההגנה טוענת הנתבעת, בין השאר, כי סיפקה לתובע את מלוא הציוד שהוזמן, כי העניקה לו שירות מקצועי ואמין (ובמספר הזדמנויות הסתבר לטכנאי שהגיע למקום כי קריאותיו ה"בהולות" של התובע היו קריאות שוא והציוד פעל כשורה), וכי התובע הגיש את התביעה כדי לנסות ולקבל מהנתבעת כספים שאינם מגיעים לו.

9.         אין באמור כדי למצות את טענות הצדדים בכתבי הטענות ובכלל, אלא כדי להביא רקע לדיון בלבד.

10.       להשלמת התמונה יצויין כי נכון למועד הדיון בתיק, עסקו של התובע כבר נסגר (זה מכבר). לשיטת התובע, העסק פעל כשנה אחת (עמ' 11 ש' 4- 5 לפרוטוקול).

הערות דיוניות

11.       כל הנסיונות להביא את הצדדים לכדי פשרה, בדרך של גישור ובדרכים אחרות, לא עלו יפה, והצדדים עמדו על ניהול ההליך המלא.

12.       במסגרת ישיבת ההוכחות נשמעו העדים הבאים: התובע עצמו, מומחה מטעם התובע (מר הפנר), שני נציגים של הנתבעת וחוקר פרטי מטעם הנתבעת (מר חיימי). בנוסף הוגש תמלול של קובץ דיגיטלי תוך שהתובע ויתר על חקירת המתמלל.

13.       ההפניות להלן הן הפניות לפרוטוקול ישיבת ההוכחות (והסיכומים), אלא אם מצויין או משתמע אחרת.

הערה מקדימה בענין השאלות במחלוקת

14.       משמיעת העדויות ומעיון במכלול הראיות שהובאו במסגרת ההליך עלה, כי בראש ובראשונה (ועוד קודם שנדרש לכל סוגיה אחרת) קיים קושי ברור בסוגיית הסעדים שנתבעו במסגרת התובענה.